להתכונן לגל הירידות הבא: חשיפה למט"ח מקטינה סיכון בתיק ההשקעות

משקיעים אוהבים לשאול: מה יהיה עם השקל, יעלה או ירד? זו שאלה שקשה לענות עליה בביטחון, מאחר ששערו של השקל תלוי לא רק במה שיקרה בישראל, אלא גם בסבך הכוחות השונים בשוק המט"ח העולמי.

ככלל, יש בשוק מטבעות מקלט מובהקים, כמו היין היפני והפרנק השוויצרי. המשקיעים בורחים אליהם כשנוצרת אווירה של משבר. השקל שלנו הוא בדיוק ההיפך ממטבע מקלט, מאחר ששערו מתחזק כששוק המניות עולה ונחלש כשהשווקים נופלים

למעשה, השקל הישראלי הוא נכס די ספקולטיבי, על אף "החזות" הסולידית שלו כמטבע שמייצג כלכלה מצליחה בעשור האחרון. כך שבלי קשר לתשובה לשאלה האם הוא יעלה או ירד, חשוב לכל משקיע להחזיק בתיק ההשקעות נכסים שחשופים למטבע חוץ, כדי לאזן סיכונים בתרחיש של זעזוע.

לא מעט משקיעים מסתייגים מכך, בהנחה (המוטעית) כי שערו של השקל מול הדולר רק מתחזק כל הזמן ולכן לא כדאי להחזיק דולרים. אמירה זו קצת מפספסת את מה שקרה במציאות בשנים האחרונות. בעשור האחרון שערו של השקל נע בטווח שבין 3.4 ל- 3.9 שקל לדולר, תוך עליות וירידות, כלומר: עם מהלכים בשני הכיוונים. עכשיו השקל נמצא קרוב לגבול התחתון של אותו טווח, אבל שום דבר לא מבטיח לנו שמה שהיה הוא שיהיה. אם נלך קצת אחורה בזיכרון, השקל הגיע ל"רצפה" זו בשנת 2011, אבל בשנים 2014 ו-2017  נחלש עוד יותר ובשיעור ניכר.

ככלל, יש בשוק מטבעות מקלט מובהקים, כמו היין היפני והפרנק השוויצרי. המשקיעים בורחים אליהם כשנוצרת אווירה של משבר. השקל שלנו הוא בדיוק ההיפך ממטבע מקלט, מאחר ששערו מתחזק כששוק המניות עולה ונחלש כשהשווקים נופלים. ניתן לראות זאת בגרף הבא:

בנק ישראל  הבין שטעה

בשיאו של המשבר הפיננסי האחרון, בחודש מרץ 2020, עלה שערו של השקל מול הדולר האמריקאי ל-3.82 שקל לדולר, הרמה הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות. פיחות השקל התרחש בגלל ביקוש חריג למט"ח מצד המשקיעים המוסדיים, שהיו חייבים להגדיל בטחונות לבנקים זרים בגין החשיפה שלהם לחוזים עתידיים על מדדי מניות בחו"ל.

ריבית בנק ישראל עמדה, נכון ליולי 2020, על 0.1%. מה להערכתך יקרה לה עד סוף השנה?

• תעלה
• תרד
• ללא שינוי

Vote

בנק ישראל נבהל מההיחלשות החדה של השקל והתערב במסחר על ידי הזרמה של 15 מיליארד דולר, באמצעות קו האשראי לבנקים. צעד זה הרגיע במהירות את שוק המט"ח ומאז שערו של השקל כבר הספיק לרדת כמעט עד ל-3.4 שקל לדולר.

אלא שבנק ישראל, שקנה מיליארדי דולרים בשוק כדי להחליש את השקל, כנראה כבר מאוד מצטער שהתערב ומנע את פיחות השקל באירוע זה. לאחרונה הוא אף העביר מסר שבפעם הבאה המשקיעים יצטרכו לדאוג לעצמם. כלומר, אם יתחדשו הירידות בשווקים הפיננסיים – תרחיש אפשרי בנסיבות הנוכחיות הוא שבנק ישראל לא יהיה לשם לחילוץ, אבל חשיפה למט"ח בתיק ההשקעות עשויה "לנטרל" חלק מהפגיעה במונחים שקליים.

קראו עוד במגזין:

• השקעה בנדל"ן מניב: מהן קרנות ריט והאם כדאי לכם להשקיע בהן?
• וידאו: "כשאתה מקבל החלטות השקעה אמוציונליות, אתה ברוב המקרים מפסיד כסף"
• מס על רווחי הון בבורסה: כך תחשבו תשלומים ותזכו בהחזרים

לקזז את הירידה באג"ח

מעבר להיותה בולם זעזועים למקרה של ירידות בשוק המניות, החשיפה למט"ח יכולה להגן גם מפני הדרדרות באגרות החוב המקומיות. מתברר שהפער בין תשואת האג"ח הממשלתית שקלית לטווח ארוך, לבין האג"ח המקבילה האמריקאית, מתנהג בשנים האחרונות בקשר די הדוק לשערו של השקל ביחס לדולר האמריקאי. הפער בין האג"חים עולה כשהשקל נחלש - ומצטמצם כשהשקל מתחזק.

מה המשמעת של התופעה? אם מוקד של אירוע שלילי כלשהו, בטחוני, כלכלי או בריאותי, יתרחש בעיקרו בישראל (ואנחנו כמובן מקווים שלא), התשואות של אגרות החוב הישראליות יעלו ביחס לאמריקאיות (מחיר האג"ח יירד) ושערו של השקל ייחלש. מי שיחזיק מט"ח בתיק ההשקעות ייפגע פחות מאירוע כזה, כי עלייה בערך השקלי של המט"ח תקזז חלק מההפסד שנובע מהירידה במחירי האג"ח.

מפזר סיכונים מט"חי

הכלכלנים אמנם מסבירים לנו לעיתים קרובות, כי שערו של השקל מושפע מהפרמטרים הכלכליים של מדינת ישראל, כגון עודף היצוא על יבוא, השקעות זרות במשק הישראלי וכו'. אולם, כפי שראינו, בפועל השקל הוא בעיקר נכס פיננסי שמתנהג בקשר הדוק עם נכסים פיננסיים אחרים והמשקיעים חייבים לקחת את זה בחשבון. באירוע משברי, מקומי או גלובלי, ערכו של השקל ייחלש במקביל לירידות בשוק המניות ו/או באגרות החוב.

לכן, כדאי להיערך בהתאם לאחד העקרונות המפורסמים ביותר בניהול השקעות: פיזור סיכונים. בתיק השקעות שמורכב מנכסים מקומיים ו/או מנכסים בחו"ל ללא חשיפה למטבע חוץ, חסרים איזון והגנה. רכיב מסוים של מט"ח בתיק יכול להקטין פגיעה במקרה של זעזוע, גם אם לעיתים השווי השקלי של הנכסים במט"ח ייפגע בתקופות של התחזקות השקל.

לפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה, לחצו כאן>>

מסמך זה הוכן על-ידי מיטב דש השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תיעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב דש השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב דש השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב דש השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב דש השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצן ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.