"המשק הישראלי במצב גרוע, הכלכלה לא מתפקדת. אנחנו מאבדים את היתרון שהיה לנו"

מתעניינים בפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה? לחצו כאן>>

צבי ואבנר סטפק - מבעלי מיטב דש, דיברו ביום שני בערב במפגש זום עם המשקיעים על השקעות בבורסה פוסט קורונה. השיחה התמקדה הפעם במבט על הכלכלה והשווקים בישראל ובעולם, תוך התמקדות בסקטורים שצבי ואבנר מעריכים כי הם מעניינים להשקעה.

רוצים להירשם חינם למפגשי האונליין ולצפות ברשימת המפגשים? לחצו כאן>>

"נכנסנו למשבר במצב כלכלי טוב. הנסיבות עכשיו משתנות, הכלכלה הישראלית עכשיו לא מתפקדת כמו שצריך ונחלשת ביחס לעולם. אנחנו מאבדים את היתרונות שהיו לנו"

מה היה לנו השבוע: "השבוע הייתה תחזית מאוד לא מעודדת של משרד האוצר, שדיברה על זה שהצמיחה עלולה להגיע לרמה שלילית של 7% אם יהיה סגר שני, לא היה דבר כזה בישראל. באירופה יש צמיחה שלילית של 10% ברבעון השני של השנה, זאת אומרת 40% שנתי".

"האבטלה נשארת בינתיים ברמה די גבוהה, כ-21%. צריך לשים שהאבטלה אפילו עלתה בחודש וחצי האחרונים. המצב לא טוב. על הרקע הזה גם התחילו לדבר באוצר על האפשרות שאם אין תקציב ואנחנו אחרי שלוש מערכות בחירות, בהתאם בכיר באוצר אמר השבוע שיש סכנה מוחשית להורדת הדירוג של מדינת ישראל".

שאלה ראשונה מהקהל: מדברים על הורדת דירוג או תחזית הדירוג, מצד שני השקל כל כך חזק. איך אתם מסבירים את זה?

צבי סטפק: "האמת, זה לא מסתדר. השקל חזק מכל מיני סיבות. היום השער של השקל 3.40 שקל לדולר. רק תזכורת קטנה: ב-1998, לפני 22 שנה, לקראת סוף השנה, שער הדולר היה 3.80. זה רק מראה עד כמה השקל התחזק, זה נובע מהרבה סיבות, כולל עודף שיש לנו במאזן השוטף. ישראל, אין לה בעיה היום של דולרים. יש שיטפון של דולרים, יתרות מטבע בסכומים אדירים, אנחנו לא במצב של לפני 35 שנה כשהדולרים הספיקו לשבועיים של ייבוא".

"המצב של המשק הישראלי היום בפירוש רע, מאוד מזכיר את המצב בשנת 2001-2 כשהייתה אינתיפאדה בשיא, עם מיתון עולמי ומיתון בישראל. גם אז דיברו על צמיחה חיובית של 4% וסיימו בצמיחה שלילית של כמעט 6%. בנק ישראל נאלץ אז להעלות ריבית עד שהעסק נרגע. זה התחיל להירגע רק כשהשקל נשק ל-5 שקלים לדולר".

מה זה אומר? הדולר הולך להתחזק?

צבי סטפק: "הדולר נחלש בעולם לאחרונה מול האירו, האירו בישראל מעל 4 שקל. הדולר נחלש לא רק כלפי השקל בחודש אחרון, אלא גם כלפי רוב המטבעות בעולם. אבל זה לא הסיפור כי זה מצב נקודתי כרגע. המצב של היום מזכיר את המצב של אז, ואז היה פיחות חזק מאוד, בקושי השתלטו עליו. גם כיום יש רשימת סיכונים ארוכה, חלקם ידועים: חיזבאללה, איראן... למדנו לחיות עם זה. ואם, חס וחלילה, יהיה מחר צוק איתן כזה, זה לא יזיז לדולר. גם מלחמת לבנון לא הזיזה לדולר".

"הבעיה היא שהפעם לנושאים הגיאו-פוליטיים מתלווים נושאים כלכליים והם הרבה יותר מהותיים ביומיום שלנו: שיעור אבטלה גבוה, גירעון עצום, חוב תוצר מזנק, חוסר שליטה בסיטואציה הפיסקלית, אין תקציב. המדינה הרבה זמן בלי תקציב. זה איתות לא חיובי לחברות הדירוג. הורדת דירוג? זה נראה לי עדיין רחוק, אבל בהחלט יכולים להוציא לנו כרטיס צהוב. כלומר, להוריד את תחזית הדירוג".

אבנר סטפק: "אם נלך להורדת דירוג או תחזית הדירוג, איך זה ישפיע על הבורסה בת"א? הרי ת"א יחסית מפגרת אחרי הבורסות, עד לפני חודש היא הייתה באחד המקומות האחרונים. אנחנו שוק מניות שמתומחר יחסית זול".

צבי סטפק: "צריך להתחיל ולשאול איך זה ישפיע על האג"ח הממשלתיות. האג"ח ממשלתיות נמצאות בקו הראשון והן עלולות להיפגע, אבל בצורה מתונה. בנק ישראל יכול למתן את התגובה, כך שאין כאן כל כך בעיה. הזרים פחות מושקעים באג"ח ממשלת ישראל, בהשוואה למדינות אחרות".

"זה כן ישפיע על אג"ח קונצרני, פירמות לא יכולות להדפיס כסף. זה ישפיע גם על שוק המניות, אבל לתקופה קצרה. אני רוצה להזכיר שלפני כשבע שנים הייתה הורדת דירוג אג"ח של ממשלת ארה"ב והייתה פאניקה בשווקים, אבל אחרי שבועיים שכחו מהדירוג. שוק המניות בישראל יחסית זול, לא רק בגלל שירד יותר משוקי מניות אחרים, אלא גם בגלל שהריבית כאן אפסית. האלטרנטיבה להשקעה בישראל נראית חיוורת. בשוק המניות כאן יש סקטורים שנסחרים יחסית זול, לא רק ביחס לאלטרנטיבות בארץ, אלא גם ביחס לעולם".

מתי להערכתך תתחיל ההתאוששות בכלכלה הישראלית?

• עד סוף השנה
• עד אמצע 2021
• עד סוף 2021
• צפוי מיתון של 3-5 שנים לפחות

Vote

מה יקרה בשוק המט"ח?

"אני מציע לא להיתפס לשאננות של שקל חזק. גם ברזל לפעמים נשבר או מתכופף, וגם השקל החזק לא לעולם חוסן. ראינו זאת בכמה מצבים בעבר ותמיד זה היה לא על רקע פוליטי, אלא בגלל חוסר שליטה בתקציב. זו נקודה הכי קריטית בהרבה נושאים: חוסר האמון של הציבור בצורה בה המדינה מנהלת את העסק".

על הגל השני של הקורונה: לפי אבנר סטפק, "השקל היה חזק, כי הכלכלה הישראלית הייתה חזקה. נכנסנו למשבר במצב כלכלי טוב. הנסיבות עכשיו משתנות, הכלכלה הישראלית עכשיו לא מתפקדת כמו שצריך ונחלשת ביחס לעולם. אנחנו מאבדים את היתרונות שהיו לנו".

צבי סטפק: "זה נכון, וזה בניגוד גמור למשבר של 2008 שבו היינו בעמדת חוזק שנמשכה גם לתוך המשבר. אז נראינו הרבה יותר טוב לעומת מדינות אחרות, היום אנחנו נראים הרבה פחות טוב".

אבנר סטפק: "בגל ראשון פרגנו לממשלה על הטיפול, אבל עכשיו ישראל במצב לא טוב. תעזבו פוליטיקה, זה משפיע על הכלכלה. אני אומר כבר חודשים: אנחנו נותנים הרבה יותר מדי דגש למחלה הזו, ומעט מדי לכלכלה. כל מה שעושים פה בכלכלה, נעשה בדיליי. גם הכרזת התוכניות מגיעות באיחור ויותר חמור מכך – הביצוע מגיע באיחור. זה לא רק מענקים, זה גם הלוואות ודברים שאמורים להיות יותר קלים. עד כה הטיפול בבריאות היה טוב, עכשיו לצערי גם הבריאות וגם הכלכלה נראים לא משהו".

על סוגיית התקציב: לפי צבי סטפק, "התקציב חייב להיות דו שנתי ולא חד שנתי, מספיק כבר עם המשחקים האלה. גם באוצר אולי לא מעיזים לומר את זה, אבל גם הם חושבים כך".

על תחזיות הצמיחה: "באוצר צופים חזרה בשנה הבאה. אני קצת סקפטי, חושב שיהיה יותר גרוע השנה. אבל נראה...", אמר אבנר סטפק. "לדעתי זה ייקח זמן. נראה פשיטות רגל בהרבה תחומים, בהרבה חנויות במפלס הרחוב. אני חושב שיהיה קשה, נראה גם לא מעט מסעדות ובתי קפה שנסגרים. תזכרו: רוב העסקים הקטנים לא מיוצגים בבורסות. כשמסתכלים על מדד ת"א או נאסד"ק, העסקים שנפגעים נמצאים בייצוג נמוך. לכן יש דיפרנציאציה במניות. רוב הענפים שמפסידים לא בבורסה. לכן אנשים אומרים שהם לא מבינים מה קורה, הם מרוויחים בבורסה ומצד שני כל הכותרות שחורות".

על כדאיות ההשקעה בזהב: לפי צבי סטפק, "יצא מצב שהריבית אפסית וגם האינפלציה בישראל 1% בלבד. אז אתה הולך בעיניים פקוחות להפסיד כסף, כי בנטו ואחרי עמלות וכו' אתה מפסיד מכוח הקנייה שלך".

"לכן, הזהב זה אלטרנטיבה לא רעה, כי אתה לא מפסיד הרבה מול השקעות אחרות. יש היום כבר מצב של הדפסת כספים מטורפת - דולרים, אירו. זה גורם חוסר אמון במטבעות, אנשים אומרים לעצמם שבסוף ההדפסה הזו תתפרץ באינפלציה גבוהה או בצורות אחרות, ומחפשים סוג של מטבע חליפי. אחת האפשרויות זה הביטקויין, שחצה את 10,000 דולר עכשיו. אז מחפשים מטבע תחליפי והתברר שהזהב, עם כל זה שהוא תנודתי, הוא פחות תנודתי למשל ממה קורה בין הדולר לאירו".

"במצבי קיצון הזהב מתנהג בצורה הפוכה לשוק מניות. אם מחר תהיה מפולת כנראה הזהב יעלה חזק, יכול להיות לפעמים שירד גם עם המניות כתוצאה מנזילות, אבל  לאורך זמן אם יהיה אירוע דרמטי, הזהב לדעתי יעלה".

"כיום יש לנו סיכונים גיאו-פוליטיים: ארה"ב וסין, ארה"ב ואירופה. יש בחירות בארה"ב עוד שלושה חודשים. כל הדברים האלה יכולים לעורר סערה בשווקים. אני חושב שהזהב יכול לשמש ככלי גידור, משקיעים יכולים להחזיק 4% עד 6% מהתיק בזהב. מי שמשקיע בזהב באחוז גבוה בלי מניות לוקח על עצמו סיכון וסיכוי, לטוב ולרע. אני חושב שהסיכוי יותר גדול,  אבל זו לא אסטרטגיה נכונה".

קראו עוד במגזין:

• זהב או תירס? איך משקיעים בקרנות מחקות בעולם הסחורות
• איך סוחרים בנפט: חוזים עתידיים, קרנות סל או מניות?
• השוק יורד: מה כדאי לעשות והאם אפשר לעשות מזה כסף?

שווקי המניות: לפי צבי סטפק, "אנחנו בעיצומה של עונת הדו"חות, ראינו דו"חות של פייסבוק, אפל, גוגל. סך הכל, היו דוחות די טובים חוץ מגוגל. לאפל היה דוח מצוין. משבר הקורונה הוכיח עד כמה אנו תלויים בטכנולוגיה, לא רק של החברות הידועות, אלא גם חברות כמו זום. זו מניה שהרקיעה שחקים".

"יחד עם זאת, הנאסד"ק בשיא. ועוד דבר: אם ביידן ייבחר יכול להיות שיתחילו לטפל בחברות האלו, במובן שיתחילו לפרק אותן. גוגל זה מדינה. פייסבוק ו-ווטסאפ. יש סיכונים. האווירה הציבורית בארה"ב היא אנטי, נגד החברות הגדולות, לא בעדן. יש להן שונאים ואם הם יצליחו להשפיע על הרגולטורים זה סיכון, אם כי לא לטווח המיידי. ראינו את 4 הגדולים השבוע נחקרים בקונגרס בזום ושאלו אותם שאלות לא פשוטות".

השוק באירופה: "הבורסות באירופה יותר זולות מאשר בארה"ב. בתקופת המשבר, אירופה שרק לפני שלוש שנים דיברנו שכל הגוש הזה מתפרק, דווקא מתפקדת יותר טוב מארה"ב בהרבה מובנים. גם במשבר הבריאותי, כן. היום איפה הם ואיפה ארה"ב".

השווקים במזרח הרחוק: "בסך הכל, דרום מזרח אסיה יצאה טוב מהמשבר, גם כלכלית", אמר צבי סטפק. "לסין יש חברות טכנולוגיה מאוד גדולות, עם שוק פנימי גדול מאוד. בהחלט ראוי להקצות חלק מההשקעה לכיוון הזה. אם לא מכירים שם חברות ספציפיות, אפשר דרך מדדים ויש גם קרנות זרות, לא חסר איך לקנות".

אבנר סטפק הוסיף: "אני מאוד אופטימי בנוגע לאסיה. התמחור באסיה זול יותר מראש. אני מתחיל ללמוד הרבה את ההיי-טק באסיה. אנחנו חושבים שאנו סטרטאפ ניישן, אבל יש לנו תחרות קשה במדינות כמו הודו, תאילנד, זה מתחיל לתפוס חזק מאוד, כולל יזמות וכו'".

צבי סטפק: "אחת הסיבות שהמחירים יותר נמוכים, בעיקר בחברות בינוניות, זה שאין מספיק אמון במהימנות הדו"חות שם. מעבר לכך, קיים חשש שצעדים של המשטר יכולים שם לחסל חברה".

שוק המניות בישראל: "המדד שכדאי לכולם להתייחס אליו זה לא ת"א 35, אלא ת"א 125. אין כל כך ענפים מוגדרים בבורסה בת"א. לדוגמא, כמה חברות היי-טק יש? רוב הרציניות נסחרות בחו"ל, מקבלות תמחור גבוה מראש ולא פונות לבורסה הישראלית. במקרה הטוב, הן דואליות".

"שואלים אותנו הרבה על מניות הבנקים בישראל. בכללי, הן זולות. אם המיתון הנוכחי יימשך 5-6 שנים, אז התסריט עשוי להשתנות. חברות הביטוח נסחרות גם כן בזול, הן חטפו מכה חזקה עוד לפני הקורונה. הדוחות כספיים שלהם היו גרועים, אבל צפויים להתאושש. מניות הביטוח חטפו בצדק. הן זולות טכנית כי הן ירדו המון, אבל יש בעיות אסטרטגיות בענף הזה".

אבנר סטפק התייחס לקראת סיום המפגש לכמה מהסקטורים המעניינים בשוק.

פארמה וציוד רפואי: "אנחנו אופטימיים גלובלית, זה ענף מעניין. אם משהו למדנו במשבר, ממשלות ישקיעו הרבה בצריכה של ציוד רפואי, חיסונים וכו'".

תעופה: "זה קצת אשליה. עם כל התמיכה המטורפת של הממשלות, אני לא מצליח להבין מחירים הזויים של חברות תעופה וחושב שהתעשייה גם ככה הולכת לסבול קשה מהמשבר הכלכלי, גם כשהקורונה תיגמר. אני לא מתחבר לרמת המחירים שם".

אנרגיות מתחדשות: "יש קצת הייפ, גם בתל אביב מניות הסקטור עלו חזק. זה ענף מעניין, אבל אני מאוד סלקטיבי שם. לא רוצה להיכנס, אולי בפעם הבאה נצלול פנימה".

הצורך לפעול נגד המגמה: "בפברואר-מרץ, עם הקריסה הגדולה בת"א ובעולם, הפעם הציבור התבגר ולא ראינו משיכות ענק מהקופות, אבל כן יציאה גדולה מקרנות נאמנות. מצד שני, ראינו כניסת לקוחות גדולה של למודי ניסיונות קודמים לשוק המניות, שניסו לנצל את הרמות הנמוכות".

"יהיו בעתיד עוד מפולות וירידות חדות, הרבה פעמים זו הזדמנות להגדיל החזקות נגד המגמה. מניות זה לטווח ארוך ולא משנה מה הגיל. אומרים לי שאני כבר בן יותר מ-60 ויש לך פנסיה סבירה מסודרת. אז מה? אם את כל העודף אתה הולך להוריש לילדים, למה להעניש אותם באפס ריבית? תשקיע במניות את החלק העודף".

צבי סטפק: "בארה"ב יש נוסחה פשוטה שמגדירה איזה אחוז כל משקיע צריך להשקיע במניות. קח 100 ותוריד את הגיל שלך. אתה בן 30? תחזיק 70% מניות. בן 70? תחזיק 30%".

אבנר סטפק: "נראה לי שצריך לעדכן את הנוסחה ל-120..."

רוצים לפתוח חשבון מסחר עצמאי במיטב דש טרייד? לחצו כאן >>

להרשמה חינם למפגשי האונליין ולצפייה ברשימת המפגשים, לחצו כאן>>

האמור בהרצאה זו אינו אמור להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. פעילות המסחר בשוק ההון הינה פעילות הטומנת בחובה סיכון ואינה מתאימה לכל אחד. הדוגמאות המופיעות בהרצאה זו הינן תיאורטיות בלבד, ניתנות לצרכי הסברה והמחשה, ואין הסתמך על הנתונים המופיעים בהן. אין לראות באמור או בכתוב כהמלצה לרכישה ו/או למכירה ו/או לביצוע השקעות, פעולות או עסקאות כלשהן או כתחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות מתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מיטב דש השקעות בע"מ, חברות בשליטתה וכן בעלי מניותיהן, מנהליהן ועובדיהן, לא יהיו אחראים בשום צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על האמור בהרצאה זו, אם ייגרמו. כל הזכויות בהרצאה זו שייכות למיטב דש בע"מ והעברת חלקים מתוכנה לאחרים, שימוש בהם או פרסומם בכל דרך שהיא, ללא קבלת אישור מראש ובכתב ממיטב דש השקעות בע"מ, הינה אסורה.