התחברות
צרו קשר
הרשמה לניוזלטר
ה-FEED
רשימת הקריאה שלי
ה-FEED התגובות שלכם באתר!

האם האינפלציה בעולם ובישראל על סף התפרצות – ואיך כדאי לכם להתגונן?

05/07/2021

יניב פגוט - מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לני"ע, התארח במפגש שקיימנו. איך השפיע משבר הקורונה? למה הפד מתעלם בינתיים מעליות מחיר של כ-5% בשנה? מהם הסקטורים הרגישים לאינפלציה בת"א? והאם נוטלי המשכנתאות צריכים להתחיל לדאוג?

לצפייה במפגש המלא, לחצו כאן.

מתעניינים בפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה? לחצו כאן >>

ייתכן שיתגברו הלחצים שיובילו לתהליכי דה-גלובליזציה (ארצות הברית רוצה להחזיר את הייצור הביתה), מה שעלול לייקר את המחירים לצרכנים

רוצים להירשם חינם למפגשי האונליין ולצפות ברשימת המפגשים? לחצו כאן>>

 

קראו עוד במגזין:

 

 

יניב פגוט - סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לני"ע, התארח במפגש זום שקיימנו עם הסוחרים בבורסה. המפגש התמקד בשאלת החשש מהתפרצות אינפלציונית בעולם ואולי גם בישראל. 

אינפלציה היא הצפה / הגדלה יתרה של כמות שטרי הכסף, הגורמת לירידה מהירה בערך הכסף. בנקים מרכזיים נוטים לנהל את המדיניות המוניטרית בכפוף ליעד אינפלציה מקומי. בישראל, יעד האינפלציה הוא רצועה הנעה בין 1% ל-3%. 

פגוט פתח בשאלה: למה בעצם יעד האינפלציה אינו שלילי? התשובה פשוטה: אם כל אחד מאיתנו יחשוב שמחר יהיה יותר זול, הוא ידחה את קבלת החלטות ההשקעה שלו. במצב זה, תתרחש בלימה בהשקעות והכלכלה תתכווץ.

בהמשך התייחס פגוט למצב הנוכחי בגזרת האינפלציה בעולם: לאחר שנים של אינפלציה נמוכה, הועלו ציפיות ותחזיות האינפלציה בחלק מהכלכלות המפותחות. חלק עיקרי מהשיח מתמקד בהתאוששות מהירה מהצפוי בעולם נוכח הרחבות פיסקאליות משמעותיות. הדבר משתקף בין היתר בעלייה בתשואות האג"ח בארה"ב, בישראל ובמדינות מפותחות נוספות. עם זאת, בישראל ציפיות האינפלציה נותרו בשלב זה בגבולות יעדי האינפלציה המקובלים. 

מתעניינים בפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה? לחצו כאן >>

אחת הסיבות לעליית הציפיות לאינפלציה בטווח הקצר היא ההתייקרות בעלויות התובלה של סחורות. כמו כן, משיא המשבר ועל רקע התאוששות בכלכלת סין מתרחשת עליית מחירים ברוב סוגי הסחורות כאשר אחת הסיבות לכך הן השקעות בסחורות כגידור אפשרי לאינפלציה. בנוסף, מחירי הנפט עלו בחדות נוכח צמצום יזום של הייצור וגידול הדרגתי בביקוש. 

סיבה נוספת היא הגידול הניכר בחיסכון משקי הבית בשנת 2020: 11% בקנדה, 9% בבריטניה, 8% בארה"ב ובישראל. הקורונה צמצמה את אפשרויות ההוצאה, כשמקביל משקי הבית ועסקים קיבלו סיוע ממשלתי. לפי כל ההערכות, עם ההסרה של מגבלות הקורונה הצריכה הפרטית עתידה לזנק, כשבמקביל צפויה לזנק גם הצריכה הממשלתית עקב השקעה בתשתיות. שני הזינוקים האלה יגרמו לעליות מחירים.   

מה הסבירות להערכתך להתפרצות אינפלציונית עולמית בשנתיים הקרובות?
מה הסבירות להערכתך להתפרצות אינפלציונית עולמית בשנתיים הקרובות?

בצד המבני, לתהליכי הגלובליזציה, התפתחות הטכנולוגיה והגידול בתחרות בעשורים האחרונים הייתה תרומה לאינפלציה הנמוכה בעולם. משבר הקורונה מכתיב התפתחות טכנולוגית מהירה, אבל גם העמקה של אי השוויון. ייתכן שיתגברו הלחצים שיובילו לתהליכי דה-גלובליזציה (ארצות הברית רוצה להחזיר את הייצור הביתה), מה שעלול לייקר את המחירים לצרכנים. הוסיפו את המגמות הללו לריכוזיות הענפית, הזדקנות האוכלוסייה ושינויים במדיניות הפיסקאלית - וקיבלתם מתכון שעלול להוביל ללחצים אינפלציוניים. 

בשורה התחתונה, הכסף זול והוצאות ממשלתיות עצומות תומכים כיום בעליית האינפלציה. הריביות הנמוכות צפויות להישאר בתקופה הקרובה, וצריך לזכור שעל ציר הזמן הן מהוות גורם מרכזי בהאצת האינפלציה, מאחר שלצרכנים אין מה לעשות עם הכסף הפנוי מלבד השקעה בשוק ההון או צריכה. 

בארצות הברית נרשמה בשנה האחרונה אינפלציה של יותר מ-5%, אולם הפדרל ריזרב, עם יעד אינפלציה של 2%, מסרב להתרגש ולא מתכוון להעלות את הריבית בטווח הנראה לעין. אם יתברר שהפד טועה, יהיו לכך השלכות כמובן, גם על הכלכלה הישראלית, כי הבנק המרכזי לא יכול להשלים במשך זמן עם מצב שבו האינפלציה עולה 5%-6% בשנה ללא תגובה. אולם, כדאי גם לזכור שבמהלך השנים האחרונות החששות שהיו מהתפרצות אינפלציונית התבדו. 

לפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה של מיטב דש, לחצו כאן>>

בהמשך המצגת פגוט פירק לגורמים את דרך המדידה של מדד המחירים לצרכן, על הסעיפים המרכזיים בו, משקלות המדד והחלוקה לחמישונים לפי רמת הכנסה. פגוט העריך כי האינפלציה בישראל השנה תהיה מעל 2%, לאחר כמה שנים רצופות של אינפלציה אפסית ואף שלילית. לפי הלמ"ס, המחירים בישראל (באופן ממוצע) נמצאים במגמת ירידה. הירידה אפילו מובהקת יותר בתקופה זו אם מנטרלים מהמדד את מחירי שכר הדירה, שמהווים כ-25% ועלו מדי שנה בכ-2%. 

בשנים האחרונות, ריביות ריאליות שליליות (ריבית בנק ישראל או בנק מרכזי אחר בניכוי האינפלציה) הפכו לסטנדרט במדינות המפותחות: 1.3% - בישראל, 1.8% - בארה"ב וגרמניה ועוד. הריביות הריאליות השליליות שוחקות את ערך הכסף, כלומר: את כוח הקנייה של הצרכן. האינפלציה משפיעה מאוד גם על החוב הממשלתי, כי לממשלה יש אגרות חוב צמודות מדד. עלייה של 1% באינפלציה פירושה עלייה של 4.5 מיליארד שקל בחוב הממשלתי, שכ-48% ממנו צמוד למדד. 

פגוט הסביר במצגת גם את הסיבות להתמתנות הלחצים האינפלציוניים בשוק המזון, ובראשן הכנסת מותגים פרטיים של הרשתות שריסנו את המחירים, תחרות בין רשתות הדיסקאונט, הפחתת מכסים וחוזקת השקל. לעומת זאת, היו גם סיבות לעליות מחירים בתחום זה, בהם הזינוקים במחירי הסחורות החקלאיות; תחרות נמוכה בזירה העירונית; סיום הקורונה והרצון לפיצוי עצמי; ודחיקת יוקר המחיה מהשיח הציבורי. 

גם להאצה הדיגיטלית יש חלק חשוב בריסון המחירים והאינפלציה, מאחר שהצרכנים מודעים יותר מאי פעם למחיר של כל מוצר. את השקל החזק פגוט כינה "אקליפטוס הסופח לחצים אינפלציוניים". גם מחירי הדירות שירדו בשנים האחרונות בכ-40% עקב כניסת הלואו קוסט צפויים לעלות בקרוב. 

איך מתגוננים מפני אינפלציה? פגוט פירט כמה דרכים:

1.      רכישת אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד. 

2.      רכישת אגרות חוב קונצרניות צמודות מדד. 

3.      קרנות סל וקרנות נאמנות המשקיעות בנכסים צמודי מדד. 

4.      השקעה בסחורות.

5.      השקעה בענפים הנהנים מעלייה בסביבת האינפלציה. 

פגוט דיבר לקראת סיום המצגת על הקשר בין מניות לבין אינפלציה. יש כמה סקטורים שנתפסים כמתפקדים טוב יותר בסביבת אינפלציה גבוהה: אנרגיה, צריכה מחזורית ובנקים. מנגד, ישנם סקטורים שנתפסים יותר רגישים לסביבת אינפלציה גבוהה - ובראשם טכנולוגיה ונדל"ן מניב.

לסיום, הזהיר פגוט מפני מה שהוא מכנה "שידוך רע" בין משכנתאות, בעיקר לטווח של 25 שנה ומעלה, לבין עלייה באינפלציה. עלייה כזו באינפלציה תייקר מאוד את הרכיב צמוד המדד במשכנתאות. 

רוצים לפתוח חשבון מסחר עצמאי? לחצו כאן >>

צפו במפגש הזום, בווידיאו המצורף

האמור בהרצאה זו אינו אמור להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. פעילות המסחר בשוק ההון הינה פעילות הטומנת בחובה סיכון ואינה מתאימה לכל אחד. הדוגמאות המופיעות בהרצאה זו הינן תיאורטיות בלבד, ניתנות לצרכי הסברה והמחשה, ואין הסתמך על הנתונים המופיעים בהן. אין לראות באמור או בכתוב כהמלצה לרכישה ו/או למכירה ו/או לביצוע השקעות, פעולות או עסקאות כלשהן או כתחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות מתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מיטב דש השקעות בע"מ, חברות בשליטתה וכן בעלי מניותיהן, מנהליהן ועובדיהן, לא יהיו אחראים בשום צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על האמור בהרצאה זו, אם ייגרמו. כל הזכויות בהרצאה זו שייכות למיטב דש בע"מ והעברת חלקים מתוכנה לאחרים, שימוש בהם או פרסומם בכל דרך שהיא, ללא קבלת אישור מראש ובכתב ממיטב דש השקעות בע"מ, הינה אסורה.

אהבתם את הכתבה? שתפו עם חברים!
כתבות נוספות שתאהבו
יש שאלות? תשאירו לנו תגובה או הצטרפו לדיון!
  • לפני 4 חודשים

    Согласна

  • לפני 4 חודשים

    מצוין

    • לפני 4 חודשים

      לא ניתן לדעת ,

    • לפני 4 חודשים

      מסכימים בהחלט

רוצים לקרוא עוד בנושאים אלו? הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים ישירות למייל.
אתם קוראים: האם האינפלציה בעולם ובישראל על סף התפרצות – ואיך כדאי לכם להתגונן?
Website by: betterlabs ecommerce

© 2017 מיטב דש בע”מ
אין באמור כדי להוות ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ אישי המתחשב ומותאם לצרכי ונכסי כל אדם בידי יועץ השקעות מוסמך.