"המניות במחירים לא זולים אבל אין מה לגעת כיום באג"ח ממשלתיות"

לפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה, לחצו כאן>>

צבי סטפק - מבעלי מיטב דש, מתייחס בראיון הוידיאו המצורף להשוואה בין מסחר במניות למסחר באגרות חוב ממשלתיות.

האם עדיף להשקיע לטווח ארוך במניות מאשר באג"ח ממשלתיות?

"יש הרבה סטטיסטיקות בעניין הזה, בעיקר בארצות הברית שהיא מולדת הסטטיסטיקות הבורסאיות. לפי הסטטיסטיקות, כשאתה חוסך לטווח ארוך מאוד, יותר מעשר שנים, אתה משיג בהשקעה במניות תשואה גבוהה הרבה יותר מאשר בהשקעה באג"ח ממשלתיות. עובדה: הלקוח האמריקני רגיל להשקיע חלק גדול מנכסיו במניות, הרבה יותר מאשר באגרות חוב. בישראל זה עדיין לא המצב, אבל אנחנו הולכים לקראת זה".

"בארה"ב יש אפילו נוסחה כאילו מתמטית, שאומרת לך כמה אתה צריך להשקיע במניות לעומת כמה באג"ח. הנוסחה אומרת כך: תניח שתחיה עד 100, תוריד מזה את גילך הנוכחי – וזה אחוז המניות שאתה צריך לשבת בו. כך שאם אתה בן 30, תשקיע 70% במניות. ואם אתה בן 80, תשקיע רק 20% במניות. למה? כי ככל שטווח ההשקעה מתקצר, לא בטוח שהמניות ישיגו יותר מאגרות החוב. אבל בחור בן 30, שיכול לפנות כסף להשקעה ארוכת טווח – ישיג תשואה גבוהה יותר בהשקעה במניות".

האם זה נכון תמיד?

"זה נכון, אבל לא תמיד. מדוע? כי אם בנקודת המוצא השקעת סכום גדול מאוד כשמחירי המניות היו מאוד גבוהים, עלולות לעבור שנים רבות עד שתחזיר את ההשקעה. לדוגמא, מי שהשקיע בבורסה היפנית ב-1989 כשמדד הניקיי עמד על קרוב ל-40 אלף נקודות, מוצא את עצמו היום, אחרי 30 שנה, עם מדד ניקיי שנסחר ב-22-23 אלף נקודות. כלומר, רק קצת יותר מחצי".

"אם אותו משקיע יפני היה שם את הכסף שלו לפני 30 שנה באגרות חוב של ממשלת יפן, שהיום אמנם נותנות 0% אבל אז נתנו 6% ו-5% - לפני המפולת, הוא היה יכול לחסוך לעצמו לא רק את ההפסד במניות, אלא להרוויח על האג"חים ולהרוויח הרבה".

"זו רק דוגמא אחת. אפשר להביא דוגמא נוספת, הפעם מארה"ב. מי שהשקיע בפברואר-מרץ 2000, ערב מפולת בועת הדוט.קום, עם האינטרנט שהיה אז די בחיתוליו, השקיע בחברות שלא היה להן מודל הכנסות ולא הכנסות. הבועה התפוצצה ברעש ואותו משקיע שקנה אז ETF על מדד הנאסד"ק היה צריך לחכות 15 שנים, עד 2015, כדי לחזור בכלל לקרן, להשקעה המקורית שלו. מאז 2015 הוא כבר הרוויח, כי הנאסד"ק המשיך לעלות. אבל, אם מביאים בחשבון את הרווח שלו ונניח שהוא החזיק את ה-ETF כל השנים הללו, הרי שאם הוא היה משקיע בשנת 2000 באגרות של ממשלת ארצות הברית הוא היה משיג מאז ועד היום הרבה יותר ממדד הנאסד"ק".

"וכל זה, על אף שמדד הנאסד"ק נמצא כיום בשיא כל הזמנים. מדוע? כי הוא קנה בעיתוי לא נכון. לכן, כשקונים מניות לטווח ארוך, חשוב מאוד לברר שקנית אותן במחירים פחות או יותר סבירים, לא בשיא הגאות".

קראו עוד במגזין:

"המשחק היחידי בעיר"

סטפק הוסיף: "כיום יש לנו בעיה, כי מחירי המניות לא זולים. המניות לא זולות בגישה הכלכלית, בניתוח של המניות. אני כמובן מדבר בצורה מאוד כוללנית ומתייחס בעיקר לשוק בארצות הברית. בישראל המחירים הרבה יותר שפויים, באופן יחסי כמובן. מה הבעיה אם כך? שאגרות החוב נסחרות במחירי שיא סופר יקרים, תוחלת התשואה הצפויה מהן היא מאוד נמוכה. וכך יש לנו תחרות בין מניות שנסחרות לא בזול לבין אגרות חוב ממשלתיות שנסחרות מאוד ביוקר. זו החלטה קשה".

"עם זאת, נהוג לומר בימים האלה שהמניות הן המשחק היחידי בעיר. אין מה לגעת באגרות חוב ממשלתיות כי אתה יודע מראש שאם תחזיק אותן לתקופה ארוכה, התשואה שתקבל תהיה מאוד נמוכה. ולא רק נמוכה: אם תקנה עכשיו בגרמניה אגרת חוב ממשלתית ליותר מעשר שנים, תקבל בתקופה הזו תשואה שלילית של 3% - וזה עוד לפני חישוב העמלות. ומה שיותר חשוב – לפני חישוב האינפלציה, כי אלו אגרות חוב שנקובות ביורו. בהשוואה הזו בין אג"ח ממשלתיות לבין מניות בגרמניה, נראה שההשקעה במניות נראית יותר סבירה, גם אם מחיריהן קצת יקרים. באגרות חוב ממשלתיות אתה יודע מראש שאתה הולך להפסיד".

למסחר עצמאי בבורסה, לחץ כאן >>

האמור אינו מהווה ייעוץ / שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח.